מתיאור המפגש הזה עם מטופלת בת 50, תוכלו להבין למה אני מאוהבת בשיטת איזון חיים. שיטה שמאפשרת לטפל בפחדים הכי עמוקים בדיוק של לייזר!
נקודת עדיפות: גוף הפחד.
נקודות מעורבות: תוכנות חבלה, שחרור מבנים (פסיכולוגיים) רעילים, אינסולה (חלק במוח המעורב בתפיסה הרגשית וביצירת המודעות העצמית).
מפתח רגשי: עולה המילה NEVER , לעולם לא.
– המילה מעוררת פחד גדול, זהירות… אני צריכה להיזהר לעולם לא להיות שוב "חולת נפש"… לא לאבד שליטה.
תחום חיים: אמון.
מסגרת הזמן: גיל 32
בגיל זה היתה לאחר לידה ועברה התפרקות נפשית לאחר שהתחילו לצוץ זכרונות מודחקים של ניצול מיני שעברה בילדותה. היא חוותה התקפי חרדה מטורפים שגררו תקופה של 'אשפוז פסיכיאטרי בבית' ולא תפקדה במשך חצי שנה. היא מתארת זאת כתקופה של סבל לא יתואר.
– מאז אני מסתובבת בעולם בהרגשה שכל כמה שאני בונה את עצמי ומתחזקת מכל הבחינות, יש מקום בתוכי שמפחיד ונשאר חשוף ופצוע…. בעבודה כשאני מטפלת באנשים, נזהרת לא לקחת על עצמי יותר מדי ולא מאפשרת לעצמי ללכת עד הסוף, פוחדת להגיע לקצה… כל הזמן בהתבוננות, בקרה ושליטה מתוך הזהירות.
מתביישת בעצמי, מתביישת במה שעברתי בילדות והבושה הזאת התגברה מאד מאז גיל 32. אני לא מאמינה שאני יכולה לתפקד ולפעול בלי עזרים חיצוניים, כל הזמן זקוקה ל"קביים" בדמות טיפולים ותרופות פסיכיאטריות. מרגישה שבלעדי העזרים האלה אמעד…
מידע נוסף: רגש הבושה שהיא חווה נמצא בממד קרמה, מה שמצביע על כך שטמון כאן שיעור חיים, "חוזה" שהנשמה עשתה כדי ללמוד את השיעור.
לאחר שדלינו מהגוף את כל האינפורמציות, אני מבקשת ממנה להתחבר לסיפור בגיל 32 ולהרגיש את הבושה. היא מרגישה מחנק ומועקה בחזה ובבטן התחתונה. – הבושה מעלה פחד להישאר לבד.
בשלב הזה מתחיל האיזון ובאמצעות בדיקת השריר אנחנו מקבלות מתודעת הגוף הנחייה לצעדים המתבקשים כדי לעבד את הרגש ולאזן את הסיפור.
העצמה באמצעות עזרה מהלב – אני מנחה אותה להתחבר ללב ולבקש את עזרתו כדי לחזק אותה במקום בו היא מרגישה את הפחד.
– במקום של הטראומה נשארתי לבד ואבדתי אמון באנשים כי אבדתי אמון בעצמי. להתחבר ללב זה להרשות לעצמי להיות ילדה. זה משחרר את הפחד והבושה…עכשיו יש ריק.
אני מנחה אותה להישאר בתוך הריק ולבחון את המצב החדש כדי לגלות ולהרגיש מה הוא מאפשר לה. – זה מאפשר לי להתחבר באופן מלא לעוצמות שלי.
הבנה – מה את צריכה להבין? – שאני לא לבד בזמן אמת ושאני לא צריכה את הקביים האלה. שאין חיים בלי אתגרים, אבל לא צריך כל הזמן להתכונן ולהישמר. אני מבינה שככל שאבהל מקצת בושה, אשמה, פחד, הם יקבלו ממד מפלצתי והבהלה תגבר… מבינה שההתפרקות בגיל 32 נבעה מזה שסחבתי את הרגשות האלה יותר מדי זמן והאמנתי בהם. זה המנגנון שיצר את ההתפרקות הנפשית והמשיך לחזק את עצמו….
מחילה – הילדה הקטנה בתוכי צריכה למחול לי על מה שעשיתי לה, מה שעשיתי ללב. אני צריכה למחול לעצמי שלא הבנתי אחרת.
החזר כוח – עכשיו כשסלחה לעצמה, היא יכולה ליצור ריפוי והיא מתבקשת לקבל בחזרה את כל האנרגיה והכוחות שהושקעו בלהיזהר…
– כל האנרגיה שהלכה להישמרות ולזהירות ולפחד זמינה לי עכשיו כדי להרחיב את הלב, להתחבר למשאבים, לאנרגיית החיים, להדרכה מלמעלה. מרגישה בטחון, תשוקה, עוצמה. ענווה, אמון.
זה כוח ממקום אחר – לא ממקום של להחזיק, אלא מתוך הבנה שזה לא שלי… שאני לא לבד!